סינדרום (בית"ר) ירושלים
גלעד היימן
בכל מערכת בחירות יש קוריוז משעשע. גולת הכותרת של תעמולת הבחירות, התשדירים הכי ביזאריים ובדרך כלל גם הכי זכורים, החל מ"נוער נוער נוער" המיתולוגי דרך "שים ז בקלפי", מפלגת זכויות הגבר, המדיטציה ושאר מפלגות. כולן הוקמו על ידי תימהונים או תימהונים יותר שביקשו לזכות באמצעות תעמולת הבחירות בחמש עשרה דקות התהילה שלהם, ובדרך כלל נותרו עם דקות שידור, אך עם מעט מאוד בוחרים.
רוב מוחלט של אזרחי המדינה מעולם לא שקל באמת להצביע להם, כי לכל אזרח סביר ברור שמדובר באנשים שלא נפקיד בידיהם את עתיד ילדנו, כספנו ועל אחת כמה וכמה את מדינתנו.
התופעה של המתמודדים לשם הפרסום, לא ייחודית לדמוקרטיה הישראלית. ניתן למצוא אותם בכל דמוקרטיה בעולם. המקום בו הם פורחים יותר מכל הוא בארה"ב וביתר שאת בקליפורניה – מדינה שהעמידה בעבר שני שחקני קולנוע לעמוד בראשה והותירה מאוכזבים לא מעט שחקני קולנוע אחרים, כוכבניות פורנו, קומיקאים וסתם אזרחים שחשקה נפשם לשמש כמושליה או כנציגים מטעמה בוושינגטון.
ואיך כל זה קשור לבית"ר ירושלים? אחד מאותם מתמודדים מוזרים , הוא לא אחר מדן אדלר, בעליה החדשים של הקבוצה.
כלי התקשורת עסקו בהרחבה בדעותיו הפוליטיות של מר אדלר, שלכאורה לא מתאימות לדימוי הבית"רי. הניסיון הפוליטי של אדלר סוקר הרבה פחות בהרחבה, למרות שדווקא בו יש להעיד על אופיו, בזכותו הוא כנראה יורש ראוי לגידמאק ואגייאר על שלל מוזרויותיהם.
אדלר התמודד השנה בבחירות המיוחדות לבית הנבחרים במחוז ה-36 של קליפורניה. לעובדה הזו נחשפו חלק מצרכני התקשורת, חלקם גם יודעים שהוא הפסיד. מה שפחות ידוע איך מר אדלר ניהל את מערכת הבחירות וכמה צורב היה ההפסד.
האיש שסיסמאות הבחירות שלו נעו בין "שילחו מענטש לקונגרס" (דווקא סיסמא שראויה לכבוד – בישראל אפילו ביהדות התורה הסיסמאות כבר לא באידיש), לבין Gets shit done (עדיף במקרה הזה להישאר במקור באנגלית), הפיץ תשדירים רבים בהם הצטלם ישוב על כסא של ילדים בני 7, מבצע שכיבות שמיכה, חובש קסדת פוטבול, או מרים משקולות בלוויית שני שרירנים חסונים וקשישה חביבה. הומור שיכול היה להתקבל בחיוך אוהד אם היה מוביל לתוצאות, אך מסתבר שלמר אדלר היו באמת יותר דקות תהילה מבוחרים.
בסיבוב הראשון של הבחירות לנציג המחוז בבית הנבחרים האמריקאי, השתתפו 63,582 בוחרים. כולנו יודעים שאדלר לא היה המנצח, פחות יודעים כמה גדול שלא לומר פתטי היה הפסדו כשרק 361 בוחרים, 0.57% מהמשתתפים בבחירות טרחו להצביע עבורו. 4200% פחות מהמנצחת הדמוקרטית (שלאחר מכן ניצחה גם בסיבוב השני ונבחרה כחברת בית הנבחרים) ו- ו 3870% פחות מהמפסיד הרפובליקני.
ולמה זה חשוב, כי הבוחרים בקליפורניה הבינו כנראה את מה שקורנפיין וחבריו בבית"ר לא הבינו – האיש לא רציני. כן, יש לו כנראה לא מעט כסף, חוש הומור ואפילו אישה וילדים חביבים שהתנדבו להשתתף בתשדירים, אבל יותר מכל יש לו רצון עז להתפרסם. בקליפורניה הוא עשה זאת באמצעות תשדירי בחירות הזויים ובארץ הוא עושה זאת באמצעי הקל ביותר (לבעלי האמצעים שבנינו) – רכישת בית"ר ירושלים.
"אני לא חושב שאנשים שעולים בבגדים אזרחיים על הדשא ומתחילים לרוץ אחרי השחקנים, הם אנשים רציניים שיחזיקו הרבה זמן", אמר השבוע גומא אגייאר ויתכן שצדק. דן אדלר רץ והצטלם עם שחקניו כי זו הסיבה שהוא כאן, דקות התהילה. האם ניתן לסמוך על אדם שכזה, שכל הנסיבות מראות שהפרסום הוא העיקר בעבורו, שיכניס סוף סוף מעט יציבות ושפיות לקבוצה הכי פחות שפויה בישראל – אני אישית מעט מסופק.
אודות גלעד היימן
מתמחה בייעוץ תקשורת אסטרטגי ופוליטי, בניהול קמפיינים ומצבי משבר. בעל ניסיון רב בניהול מערכות בחירות ברמה המקומית והארצית ובפעילות תקשורתית בתחומי איכות הסביבה, תשתיות, תכנון ובניה, משפט ופוליטיקה.
ליצירת קשר: gilad@spotpr.co.il
